השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם
גבול שם בהם לבל יעברון. יקוו המים למקום אחד. קו.
האמונה הראשונה בחיות האדם היא קדם אמירה. והיא קיום השנים. הפרדה מוחלטת בין האחד לשני.
שמים לה׳ וארץ לאדם. יש מקום לאדם ויש מקום שאינו לאדם.
לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה.
האדם המת אינו יכול להלל. האדם שאינו מקבל את החילוק ותיחום עולמות אינו חי. והאדם שמקבל את השנים אבל רואה בהם דמיון הוא בגדר יורדי דומה ודומה למת.
חיות.
בעולם המעשה השמים משפיעים לארץ. אבל בעולם הבריאה אין אפשרות לחבר ביניהם. והכללים המגדירים את השמים אינם תקפים בארץ.
אפשר שהשמים מוגדרים בשפה מוסרית והארץ בשפה סיבתית. יותר נראה לי שהשמים בעולם הבריאה היא מקום לבריאת אנרגיה והארץ מקבלת השראה מהאנרגיה החדשה הנברא. אבל אין הבריאה עצמה יורדת לארץ. שאין חיבור בין שמים לארץ כלל.
עוד נראה לי שהאדם יכול לברוא אנרגיה חדשה בעולם הבריאה אבל אין מקום לברוא יש מאין בארץ. או אפילו בשמים של עולם המעשה.
הארץ של עולם הבריאה היא כוללת את השמים והארץ של עולם המעשה.
No comments:
Post a Comment