חוק שם בל יעברון קובע גבול מושגים. החוקים המגדירים קיום עולם אחת אינם תקפים בעולם אחר. כל עולם וחוקותיו.
עולם העשיה מונע על ידי מקום וזמן. פעולה שמעבירה חפץ ממקום למקום מוסיפה אנרגיה לחפץ. החוקים יש להם שמות כמו בעלות רשות מלאכה קנין. עולמו של הרב אשלג.
עולם היצירה אינה יכולה להוות מרחב לפעולות על חפצים , גם אם הפועלות יותר נעלות או יצירתיות. אלא נראה לי שעולם היצירה היא עצם היכולת ליצור אנרגיה. כאשר האדם פועל בעולם היצירה הוא יוצר אנרגיה. אפשר שפועלה זאת תתגשם בעולם המעשה על ידי העברת חפץ. עצם העברת החפץ היא פועלה בעולם המעשה עצם היכולת להעביר חפץ היא כוח מעולם היצירה. עולמו של הרב סולוביציק. (האם יש יצירה לשם יצירה. כן. אבל נראה לי הרב סולוביציק ראה ביטוי של כוח היצירה רק בעולם המעשה)
עולם הבריאה אינה לא מקום של זמן ומרחב ולא מקום של פועלות. אין מושגים של בעלות וקנין וכדומה. אלא יש קשרים. מערכת יחסים בין דברים. אפשר ליצור קשרים חדשים על ידי כוח היצירה של עולם היצירה ובכך להוסיף אנרגיה לעולם הבריאה. תופעת עולם הבריאה היא שכאשר מוסיפים אנרגיה דברים נבראים. הפרטים מתקשרים אחת עם השני ובוקע ועולה בריאה חדשה הכלל. עולמו של הרב קוק.
כיצד נברא דבר חדש הוא הפלא של עולם האצילות. עצם היכולת להפוך פרטים לכלל היא יחודית לאצילות. על ידי מהאציל העומד בחלון ומשגיח מבחוץ יש הצללה וראיה מחוץ למערכת שהיא הבריאה. כמו שכוח היצירה של האדם קיים בעצמותו ללא קשר לדבר שהוא מופעל עליו והיכולת ליצור על ידי הוספת אנרגיה או בעולם המעשה על ידי שינוי מקום וזמן או בעולם הבריאה על ידי קשרים חדשים כך האצילות קיימת בפני עצמה והיא מופעלת על היצורים. אולי זה נקרא ישראל. בריאה עומדת מחוץ לטבע של האומות ומצלילה עליהם ומשגיחה מבין החרכים ובכך בורא
